החלטה בתיק בש"א 491/05

1.         בפני בקשה לפי סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט בה מתבקשת אכיפתו של צו מניעה זמני שניתן, בהסכמת הצדדים, בתאריך 1.1.04, ואשר אסר על המשיבים 4 ו- 5 לבצע " עיסקה ו/או דיספוזיציה בקשר עם המקרקעין האמורים בבקשה (דירה ג-6) במודיעין".

2.         בתאריך 24.12.03 פנו המבקשים לבית-המשפט בבקשה למתן צו מניעה זמני (בש"א 3498/03). הבקשה התייחסה לסכסוך שהתגלע בין הצדדים בקשר עם ביצועו של הסכם שנערך בתאריך 12.2.03 בין המבקש 1 (להלן: המבקש) לבין המשיבים 1 ו- 3 שעניינו העברת החלק הארי של מניות המבקש בחברת בית הג'ונגל בע"מ (המשיבה 3) לנעמה ראובן נכסים בע"מ (המשיבה 1). בתמורה להעברת השליטה במשיבה 3 התחייבה המשיבה 1, בין היתר, להעביר למבקש דירה במודיעין שנבנתה על-ידי המשיבים 4 ו- 5, היא דירה ג-6, מושא הבקשה. על פי המוסכם, נחתם הסכם מכר בין המבקש לבין המשיבה 4 למכירת הדירה ג-6 וכן נערכו מסמכים נוספים. כל אלה הופקדו בידיו הנאמנות של עו"ד עיני.

הדיון בבקשה לצו מניעה זמני שהתקיים בתאריך 1.1.04 התייחס לעניינים שונים הקשורים לביצוע ההסכם שבין הצדדים ובסיומו ניתנה החלטה שהתבססה על ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים במהלך הדיון. כאמור, אחד העניינם שהוסכם עליו היה, כי יינתן צו מניעה זמני אשר יאסור על המשיבים 4 ו- 5 ביצוע עיסקה בדירה ג-6. בעת הדיון הצהיר עו"ד פוזנר, ב"כ דאז של המבקשים, כי אם יהיה קונה לדירה ג-6 יוכלו המשיבים לפנות לבית-המשפט " ואז יתקיים דיון בשאלת הגדלת הערבות, מסירת בטוחה חלופית או כל סעד אחר שייראה" (עמ' 6 לפרוטוקול). במהלך הדיון הסכימו המבקשים והמשיבים 1-3 להפנות את הסכסוך שביניהם להליך של בוררות. זמן קצר לאחר מכן הוסכם, כי הבורר יהיה כב' השופט (בדימ') ע. קמא. המשיבים 4 ו- 5 לא הצטרפו להליך הבוררות.

הבוררות בין המבקשים לבין המשיבים 1-3 מתנהלת בפני כב' השופט (בדימ') קמא.

3.         בתאריך 15.7.04 (זה התאריך המתנוסס על המכתב, ואולם ברור כי המדובר בתאריך מוקדם יותר) פנה עו"ד רפאל דלל, ב"כ המשיבים 1-3, לעו"ד פוזנר, ב"כ המבקשים, וביקש "להסב את הערבון" מדירה ג-6 לדירה ג-7, הסמוכה לה, "והזהה לה בגודלה". עוד נאמר במכתבו של עו"ד דלל, כי הסיבה לבקשה היא שיש לדירה רוכש, "שמעוניין לקנות אותה". עו"ד פוזנר השיב במכתב מיום 6.7.04, כי לא יתנגד להחלפת הבטוחה, ובלבד שהבטוחה החלופית "לא תפחת מהבטוחה הנוכחית". עו"ד פוזנר ביקש מידע בדבר ההצעה לרכישת הדירה; סכום התמורה; זהות הרוכש; טיוטת הסכם המכר; וכן הצהרה של שמאי מקרקעין כי שווי החלופה אינו פוחת משוויה של הבטוחה הנוכחית. במקרה כזה, כך נאמר  בהמשך, לא יתנגדו המבקשים להחלפת הבטוחה. בתאריך 6.9.04 חזר ופנה עו"ד דלל לעו"ד פוזנר וביקש את אישורו להעתקת הבטוחה. על פי האמור בו, צורף למכתב אישור שמאי, כי הדירות "כמעט" זהות בשווין.

לאחר מכן התברר למבקש, ממקורותיו, כי הדירה ג-6 נמכרה. פנייתו של עו"ד פוזנר לעו"ד דלל בעניין זה נענתה במכתב מתאריך 28.10.04.  על פי האמור שם, מאשר עו"ד דלל כי מסר למשיבה 4 שקיים סיכוי סביר שתינתן הסכמה למכירת הדירה   ג-6. עוד הוסיף עו"ד דלל, כי " ... נודע לי שהחברה הסתמכה על ההערכה שניתנה לה לגבי הצפי לקבלת תשובתך החיובית ואישרה את מכירת דירה ג-6 בסכום של 820,500 ש"ח...". עו"ד פוזנר השיב לעו"ד דלל בתאריך 3.11.04, כי מעולם לא ניתן על ידו אישור למכירת הדירה ג-6 וכי המבקשים יפנו בבקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט  בקשר לכך.

מספר ימים לאחר מכן פנה עו"ד דלל לבורר, ולא לבית-המשפט, בבקשה להחלפת הבטוחה מדירה ג-6 לדירה ג-7. בבקשה מציין עו"ד דלל, כי "התברר" שהדירה ג-6נמכרה לצד שלישי. בתאריך 11.11.04 ניתנה החלטת הבורר, לפיה התבקשה תגובת עו"ד פוזנר עד לתאריך 15.11.04. עוד הוסיף הבורר, כי " אם לא תינתן תגובה עד המועד האמור, או לא תינתן תגובה כלל - לא יהיה טעם באי החלפת הערובה כמבוקש". מטעמים שלא התחוורו לא הומצאה החלטת הבורר לב"כ המבקשים. עיון אקראי בתיק על-ידי עו"ד פוזנר בחודש ינואר השנה גילה את דבר קיומה של החלטת הבורר, ומכאן הבקשה שבפני.

4.         במהלך הדיון בבקשה התברר, כי המשיבים 4 ו- 5 התקשרו בהסכם למכירת הדירה ג-6 לצדדי ג' (כהן טליק-נפתלי וכהן ספראי נעמה) בתאריך 3.6.04. הסכם המכר שנערך באותו יום אינו מאזכר את זכותו של המבקש בדירה ג-6 או את קיומו של צו המניעה. ככל הנראה, טרם נמסרה החזקה בדירה לצדדי ג' וטרם נעשו צעדים נוספים למימוש ההסכם עימם.

המשיבים לא השיבו לבקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט וממילא לא העמידו כל גירסה עובדתית שיהיה בה כדי לחלוק על האמור לעיל.

5.         על יסוד כל שנפרש לעיל ניתן לומר, בצער, כי המשיבים 4 ו- 5 הפרו את צו המניעה שניתן, בהסכמתם, בתאריך 1.1.04. ההסכם למכירת הזכויות בדירה לצדדי ג' נערך בתאריך 3.6.04, לפני שנעשתה כל פניה שהיא לקבלת הסכמה או היתר להעתקת הבטוחה. פנייתו של עו"ד דלל לעו"ד פוזנר, כמו גם הפניה לבורר, נעשו לאחר מכן, תוך העלמת העובדה כי צו המניעה הופר.

6.         איני סבורה, כי ניתן לראות בהחלטתו של הבורר מים 11.11.04 משום היתר, בדיעבד, למכירת הדירה ג-6. ראשית, נמעני צו המניעה, המשיבים 4 ו- 5 , לא היו -  על-פי רצונם - צד לבוררות, ולכן הבורר לא היה מוסמך להחליט על שינוי צו המניעה בעניינם. שנית, וזה העיקר, בפני הבורר לא הונחה התשתית העובדתית האמיתית ולא הובא לידיעתו כי המשיבים 4 ו- 5  התקשרו בהסכם למכירת הדירה עוד בחודש יוני 2004. כמו כן, הבקשה אינה מאזכרת את מכתבו של עו"ד פוזנר מיום 3.11.04, הכולל התנגדות חד משמעית להחלפת הבטוחה.

7.         המשיבים טוענים, כי המבקשים אינם זכאים לסעד על פי פקודת בזיון בית המשפט, שכן מכירת הדירה ג-6 היא בגדר עובדה מוגמרת.

            ההלכה היא, כי סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט צופה פני עתיד ובא לכפות ביצוע מעשה או מחדל בעתיד, ולא לענוש על מה שארע בעבר (ע"פ 1160/98 שיז"פ שיווק ייזום פרוייקטים לבניה בע"מ ואח' נ' אשכנזי, פ"ד נד(1) 230, 237). בענייננו, הסכם המכר בין המשיבה 4 לבין הצדדים השלישיים נערך ונחתם, ואולם ההסכם טרם בוצע. כך, לא נמסרה החזקה בדירה, רישום הזכויות על שם הרוכשים טרם בוצע, וכיוצא באלה. אין המדובר, איפא, ב"מעשה עשוי", אלא במצב בו הוחל בביצוע פעולות להפרת צו המניעה ואולם זו לא הושלמה.

8.         עוד טוענים המשיבים, כי  מתן צו על פי פקודת בזיון בית המשפט עלול לפגוע בצדדי ג', משפחת כהן, לה נמכרה הדירה ג-6, אשר לא צורפו כמשיבים לבקשה.

איני סבורה כך. אין בכוונתי לדון בסבך הזכויות ההדדיות של המבקשים, המשיבים וצדדי ג'. צדדי ג' נפגעו בשל כך שהתקשרו בהסכם לרכישת דירה, שכבר הובטחה לאחר, ושניתן לגביה צו מניעה. אזכיר, כי במועד הרכישה (בחודש יוני 2004) עמד צו המניעה בתוקף ללא כל עוררין. לו היה מדובר ברכישה שנעשתה לאחר החלטת הבורר מיום 11.11.04 ובהסתמך עליה, יתכן כי פני הדברים היו שונים, ואולם כפי שצדדי ג' לא ידעו על צו המניעה, הם לא ידעו גם על החלטת הבורר ועל התביעה המתנהלת בבית-משפט זה. הצו על פי פקודת בזיון בית המשפט הוא צו לחיוב אישי, המופנה למשיבים 4 ו- 5 ומורה להם לקיים אחר צו המניעה, כל עוד צו זה בתוקף. אין במתן הסעד על פי פקודת בזיון בית המשפט כדי למנוע מן הצדדים, לרבות מצדדי ג', לנקוט בכל הליך שייראה להם כדי להגן על זכויותיהם.

9.         סיכומם של דברים. מובהר בזאת, כי צו המניעה שניתן בתאריך 1.1.04 שריר וקיים. המשיבים 4 ו- 5 ישלמו קנס בסכום של 25,000 ש"ח על כל הפרה נוספת של צו המניעה מיום 1.1.04, כל עוד יעמוד צו זה בתוקף.

המשיבים 4 ו- 5 ישלמו למבקשים את  הוצאות הבקשה ושכר טירחת עו"ד בסכום של 7,500 ש"ח בתוספת מע"מ.

ניתנה היום י' ב אדר ב, תשס"ה (21 במרץ 2005) בהיעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים באמצעות הפקסימיליה.